סיבות לסטרס

החשיבות לסיבות לסטרס

לאחר שהבנו מהו סטרס. היכולת לדעת מתי יגיע אירוע ש"יוצר" מתח. התחושה שיש לנו שליטה על האירוע ש"יוצר" מתח. ידע על המצב המלחיץ. דברים אלו יכולים להפחית משמעותית את תחושת הסטרס ולשפר את התמודדותנו איתו.

התמודדות עם הלא נודע

יש נטייה כללית להמנע מדברים שאנחנו לא מכירים. יש פחד מהלא נודע, פחד מכשלון, פחד שאי ההצלחה בהתמודדות החדשה תגרום לחוסר הערכה של הזולת אותנו או פגיעה בדימוי העצמי.

בלא נודע יכולים להיות גם סיכונים או תפיסה של סיכונים עבור הקיום הכלכלי, בריאות, שאיפות והתשוקות שלנו וכדומה.

התמודדות עם חוסר שליטה

גם כאן יש התמודדות עם הלא נודע. אין לנו שליטה על דברים, יש פחד מסיכון. הנטייה הטבעית שלנו ושל בעלי החיים היא לדברים בטוחים. אנחנו מרגישים פחות סטרס(מתח/דחק) כאשר יש לנו שליטה או תחושה של שליטה על האירועים.

התמודדות עם שינויים

יש נטייה לריגושים, לדברים חדשים. אנחנו לומדים ומתפתחים כאשר יש שינויים בחיים שלנו. מסתבר ששינוי גם אם הוא חיובי, כגון זוגיות חדשה, עבודת החלומות שלנו וכדומה או שינוי שליילי כגון פיטוריים וכדומה במידה והשינוי מהותי הוא עלול להתפס כמלחיץ.

משום שהוא עלול להתפס כאתגר שאין בטחון שנעמוד בו או כאיום לשלמות שלנו.

התמודדות עם עומס

שינויים רבים מדיי ותכופים מדיי. גירויים חזקים מאד או מתמשכים עלולים לאיים על היכולת של האדם להסתגל להם. האדם מוגבל ברמת התסגלות, כאשר יש חריגה יש סטרס.

התמודדות עם דילמות

כאשר אדם צריך לבחור בין שתי אפשריות או יותר ולכל בחירה יש מחיר עלול להיווצר מצב של דילמה. הדילמה יכולה להתרחש בין רצונות פנימיים , בין חובה חברתית/רוחנית/דתית  לרצון האדם.

התמודדות עם אכזבות/כשלונות

כאשר לאדם יש שאיפות/רצונות חזקים יותר  והמציאות סותרת את השאיפות והרצונות שלנו אז תחושת המועקה חזקה יותר. כאשר האדם לא מקבל את המציאות ומתווכח עמה אז יש יותר סבל ויותר מתח בחיי האדם.

מתח לפי האירוודה

האירוודה רפואה הולסיטית שהתפחתה בהודו לפני יותר מ 5000 שנה רואה את הגוף ונפש כמכלול. יש לה התייחסות  מיוחדת למתח/דחק/סטרס ומקום של כבוד. מתח משוייך ליציאה מאיזון של הדושה ואטה. דושה – פירושה מסנסקריט זה שמוציא איזון. ואטה – אלמנט גוף נפש שמשוייך לתנועה וסדר. ואטה אחראית בגוף לזרימה של אותות עצביים, תנועת מחשבות,  זרימה של דם ורכיבי מזון, הוצאת פסולת מהתאים ומהגוף ועוד.

ואטה יוצאת מאיזון:

• מתזונה לא מתאימה ולא מאוזנת שלא מתאימה לאדם. אוכל יבש מדיי,  טעמיים חזקים מדיי, טעם חריף מדיי, מר מדיי, עפיץ (מצמת) מדיי.
• מעט מדיי שתייה.
• יותר מדיי תנועה או פעילות (נסיעות מרובות ותכופות/דיבור יתר/מאמץ פיזי רב ודכומה)
• חוסר שינה: יושנים בשעות לא מתאימות (לא מצליחים להרדם), פחות מדי שיינה.
• חשיפה לגירויים מזעזעים מדיי, יותר מדיי גירויים, פחות מדיי גירויים.
• הדחקת צרכים טבעים לאורך זמן: צואה, גזים, שתן, דמעות, פיהוק, שיהוק, גרפס,  הקאה, הזעה, שלשלול ושינה (גם הרמב"ם מזהיר בפניהם)
• חיים/עובדים בסביבה עויינת/לא תומכת: יותר מדיי רעש, זיהום אויר, אנשים עויינים, לחוצים.
• טיפוח של מחשבות או תפיסות עולם שמכילות עצב, חרדה, עויינות, מוגבלות.

חוסר איזון רב בואטה לאורך זמן, הוא מפחית את החוסן של הגוף נפש (אוזס) בהתמודדיות היומיומיות ובסוף של דבר יש החמרה של החוסר איזון שבאות לידי ביטוי בצורה של מחלות.