נו, מתי מגיעים?
התרגול: תרגע, כבר הגעת
מאת: ריק הנסון
מתוך המגזין מתנות קטנות של אריק פלד – פסיכולוג
למה? אנחנו מבלים כל כך הרבה מזמננו בניסיון להגיע למקום כלשהו.
חלק מזה בא מן הטבע הביולוגי שלנו. כדי לשרוד, בעלי חיים – כולל אותנו – צריכים להיות מכווני מטרה, בראיה אל העתיד.
זה בהחלט בריא לרדוף אחר מטרות בריאות, כמו לשלם את שכר הדירה בזמן, לגדל ילדים כמו שצריך, ריפוי כאב ישן, או שיפור החינוך.
אבל חשוב גם לראות איך התמקדות מוגזמת בעתיד – שאיפה אינסופית, הצלחה במשימה הבאה, טיפוס על ההר הבא – יכולה לבלבל ולהלחיץ.
המוח שלנו מבלבל אותנו:
- הוא מעריך את ההנאה מהרווחים העתידיים וכאב מההפסדים העתידיים. (זה התפתח כדי להניע את אבותינו לרדוף אחר גזרים ולהתחמק ממקלות.)
- הוא גורם לעתיד להיראות כמו הדבר האמיתי כאשר למעשה הוא לא קיים בפועל ולעולם לא יהיה. יש רק את עכשיו, באמת.
- הוא ממזער את זכותו של הרגע הזה – כולל הרבה דברים שכבר נפתרו או הושלמו – כדי לשמור עלינו מפני האיום או ההזדמנות הבאה.
יתר על כן, המרדף לדבר הבא הוא מבלבל כי המוח נוטה להעביר צרכים שלא סופקו עוד מילדות אל ההווה, כגון להיות בטוח, ראוי, אטרקטיבי, מוצלח, או אהוב. כמיהה זו נוטלת לעצמה חיים משלה – גם לאחר שהנושאים המקוריים נפתרו במידה רבה או אף נפתרו במלואן. אז אנחנו כמו החמור המנסה להשיג גזר המונח לפניו על מוט: לא משנה כמה זמן נרדוף אותו, הוא תמיד לפנינו, ואף פעם לא נגיע אליו. לדוגמה, במשך שנים אני רדוף הישגיות מוגזמת בשל תחושות של חוסר עקביות; כמה הישגים אדם צריך כדי להרגיש כמו אדם ראוי? מתי נגיע לסוף?
אבל למעשה כבר הגעת.
איך? תכירו בעובדה הפשוטה שהגענו לכאן, למקום הזה, כאן ועכשיו, ברגע זה. זה לא יכול להיות מושלם. אבל חשבו על הדברים הרבים שעשיתם כדי להגיע לכאן. לכל הפחות, שרדתם את התיכון! נקטתם בצעדים רבים, פתרתם בעיות רבות, אתגרו אתכם במשימות ואתגרים רבים.
נחת. נחיתה. ברגע שאתה "נוחת", כמובן, החיים לא הסתיימו, כי ברגע הבא ינחות עליך משהו חדש. אבל כשנכנסתי לתחושה שהגעתי, אחרי שעברתי את קו הסיום של הרגע הזה, זה מרגיע, מאושר ומלא נחת. הידיעה שהגענו.
כדי להעמיק את תחושת הנחיתה, התחושה שכבר הגעת לאן שהיית צריך, עזור לעצמך להירגע ברגע זה. מדי פעם, אתה יכול לומר בשקט: אני מגיע. . . הגעתי. . נחתתי. . . .נחת.
צייר על הגוף שלך כדי לחזק את החוויה הזאת. תן לכל נשימה לנחות למודעות שלך: להגיע. . הגעתי. . נחתתי. . . נחת.
היה מודע לקיומך, יש לך מזון, קורת גג. כאשר אתה הולך, שים לב, עם כל צעד, הגעת למקום אחר. תרגיש את היד שלך מגיעה לכוס, את החיוך של חבר שנחת בלב שלך. כל דבר שמגיע. שנוחת.
האם אתה יכול לקבל את העובדה כי הגעת למקום זה המכיל מטרות שלא התגשמו וצרכים שלא סופקו? זאת עדיין הגעה.
במובן העמוק ביותר, נסה לחשוב על העובדה כי כל רגע מגיע להשלים את עצמו. כל גל נוחת על החוף של עכשיו כדי להשלים את עצמו.
אני מגיע. . . הגעתי. . נחתתי. . . .נחת.