חשיבה חיובית

חשיבה חיובית כאורח חיים היא מפתח למניעת השפעתו של הסטרס המזיק. היא טובה לטיפול הן באירוע צפוי ומהותי בחיים והן בטיפול באירוע פתאומי או מזדמן.

מהי חשיבה חיובית?

כולנו היינו תינוקות. לא ידענו ללכת, לדבר… כשרצינו משהו היינו בוכים. אחר-כך למדנו להושיט יד. לא יכולנו לנוע במרחב, אך עם הזמן למדנו לזחול, ללכת על שש ולבסוף, אחרי  נפילות רבות, בכי ונסיונות חוזרים ונשנים, למדנו ללכת.

אם בתור תינוקות לא היתה לנו תמיכה מההורים / המבוגרים או היה לנו חוסר אמונה בעצמנו וביכולתנו, אם לא היינו לומדים, מתנסים ונכשלים שוב ושוב, אזי לא היינו היום הולכים או מגיעים ליכולות שלנו כבוגרים.

חשיבה חיובית יש בה גישות שמאפשרות לפעול כמו תינוק: ללמוד, להתנסות, להכשל, להתמיד בעשייה ולבסוף להצליח.

אנשים רבים מזהים חשיבה חיובית כאופטימיות או כהפך לפסימיות, אבל זה שגוי:

• חשיבה אופטימית "יתר" – האדם עלול לא להתייחס לסיכונים כראוי, לא לקחת אותם בחשבון, או לא להתייחס ליכולותיו בהקשר למשימה שעל הפרק. כתוצאה מכך הוא עלול להכשל, להפגע או אפילו לההרג, חלילה. מצב של סטרס עלול להיווצר על ידי לקיחת משימה קשה מדי: ראייה במצב של אופטימיות-יתר היא של מציאות לקויה.
• חשיבה פסימית "יתר" – האדם רואה את הסיכונים כמסוכנים הרבה יותר ממה שהם באמת. גם ראיה זו היא של מציאות לקויה. האדם סובל ו / או משלם מחיר על אי-עשייה של דברים שאין בהם סיכון או שהסיכון נמוך מאד.

בחשיבה חיובית אמיתית יש שילוב מסוים של דברים:

• למידה על הסיכונים האפשריים ועל המחירים של אי-העשייה. יש ניהול סיכונים.
• יש ביטחון ואמונה ביכולת לבצע.
• קיימת נכונות לטעות וללמוד מטעויות.
• יש התמדה.
• קיימת הסתכלות על החצי הכוס המלאה או התמקדות בה. כאשר מעריכים ומוקירים את מה שטוב בחיים ובאנשים אחרים יש גישה חיובית שמאפשרת שיתוף פעולה בין אנשים. מחשבות חיוביות זורמות יותר בקלות.

לסיכום, חשיבה חיובית היא אוסף גישות והשקפות-עולם שמאפשרות התנהגויות שמקדמות הצלחות, הוויה חיובית (שמחה, אושר) ותמיכה בהתפתחות האדם. על-מנת להצליח בחשיבה חיובית יש לחיות באורח חיים של חשיבה חיובית, כפי שנסביר בהמשך.

מחשבות, חשיבה, רגשות

החשיבה שלנו עובדת בגדול בשתי אופנים שונים:

• חשיבה אסוציציטיבית – מחשבה מובילה למחשבה בלי קשר לוגי נראה לעין אלא על פי אסוציאציה. דוגמא: אני יגיד מטריה – המחשבה הראשונהה של מישהוא אחד היא צבע אדום ולשני קור או אולי שמש. הדברים נובעים מהתת-מודע מהאופן שבו תיכנתנו אותו לאורך השנים בצורה מודעת ולרוב לא מודעת.
• חשיבה לוגית – יש כללים מוגדרים מאד שמובילים מחשבה למחשבה. פתרון משוואות למשל הוא מהסוג הזה. הולכים בדרך מסויימת וברורה עד לפתרון המשוואה.

בדרך כלל מחשבות חיוביות מעלות בצורה אסוציציטבית מחשבות חיוביות ואילו מחשבות שליליות מעלות בצורה אסוציאצטבית מחשבות שליליות. הרגשות קשורות למחשבות בקשר דו-כיווני.  רגש של כעס – מעורר מחשבות מתאימות ובאופו דומה גם הפוך. ככל שאנו מרבים לחשוב בצורה מסויימת זה נהפך למעין הרגל. התת-מודע מתוכנת לעזור ומביא מחשבות אסוציאצטיביות דומות.

אפשר לסכם בכלל: "דומה מושך דומה, שונה דוחה שונה"

מסיבה זאת יש את הביטוי ל"הסתכל על החצי כוס המלאה" – התמקדות על הדברים הטובים שהשגנו מרימות את הערך העצמי שלנו ומחזקות את ביטחון העצמי שלנו, הודיה והסתפקות במה שיש לנו היום – נותנת לנו שמחה. מזרימה עוד מחשבות חיוביות. כאשר יש מחשבות חיוביות פעילות – הסטרס ותוצאותיו פוחתים ויש פחות מחשבות שליליות פעילות.

אם אני אסתפק במה שיש לי – אז איך אתפתח? איך יהיה לי יותר?

אם אני באמת מסופק ממה שיש לי כעת- למה ארצה יותר כעת? הפעולות שאעשה במצב זה יבואו יותר בטבעיות, ללא צורך אנוכי עז שמעורר אי שקט וסטרס. אחת מהן יכולה להיות למשל מידה מתוך סקרנות.

למידה לא חייבת תלויה בדבר. תמיד טוב להרחיב אופקים. רצוי להחיות מחדש(במידה ואין) את הסקרנות שלנו לגבי הדברים הסובבים אותנו – כאילו אנחנו עדין תינוקות. לפתח למידה בצורה כייפית ומהנה. לחפש ולהגביר את מוטיבציות לדברים שאנו עושים וללמידה בפרט. כאשר אנחנו לומדים דברים חדשים, עולמות חדשים נפתחים לפננו ויש לנו רעיונות חדשים להכניס לחיים שלנו, החיים נעשים עשירים יותר.

אני עצוב, מתוסכל, כועס. מה לעשות?

אם זה משהו אקוטי, עכשוי – כדאי לעשות את אחד או יותר מן הדברים שכתבתי בטיפול בסטרס לעשות פעילות מהנה שלא קשורה לגורמים למועקה.

לאחר מכאן כאשר נרגענו מומלץ לעשות חקירה.

חקירה כחשיבה חיובית

מחשבות של מועקה כדאי לחקור. כל מחשבה שלא מסכימה עם המציאות יוצרת 100% סבל.

אחת השיטות לחקירה של המחשבות היא שיטה העבודה שהציגה ביירון קיטי, אותה הציג בתמצתיות והיא מורכבת משאלות שמכוונות לשלושה שלבים:

1. האם המחשבה הזאת היא אמת? האם היא בוודאות נכונה? – מודעות לפרשנות
2. איך את/ה מרגיש/ה עם המחשבה הזאת? – מודעות למחיר
3. איך את/ה מרגיש/ה ללא המחשבה הזאת?  – מודעות למחיר/השפעה של פרשנות חדשה

שתי השאלות הראשונות באות לברר עם המחשבות שלנו הן נכונות במציאות. הנטייה היא לפרש את המציאות בצורה מסויימת. האגו נוטה לתת פרשנויות לגירויים  השונים. אם יש לנו גישה פסימית היא תגרום לנו לפרש את המקרים הקורים בחיים שלנו בצורה מסויימת.

אפשר להעזר בטכניקת "הציפור" – מטרתה להסתכל על המצב (סיטואציה) מהצד. "ציפור" חכמה ראתה את החיים שלנו ושל השותפים מרגע העבר ועד  הווה כולל המחשבות שלנו. מה הציפור תאמר על המחשבה שלנו – האם המחשבה/פרשנות נכונה? האם הפרשנות היחידה?

השאלה השלישית – באה לחקור אלו רגשות המחשבות הללו גורמים. לגרום לנו להבין את המחיר שאנו משלמים כאשר אנחנו חושבים את המחשבות הללו.

השאלה הרביעית – באה לחקור את מצבנו ללא המחשבה הזאת. יוצרת הבהרה בהמשך לשאלה השלישית לגבי מצבנו. בנוסף היא מראה לנו את ההקלה והשחרור כאשר אנחנו מאמצים פרשנות חדשה למצב.

חשיבה חיובית, כמו כן השיטה של ביירון קייטי נותנת דגש להתמקד במה שיש לנו שליטה ולשחרר את מה שאין לנו שליטה כגון: מחשבות ומעשים של אנשים אחרים, פעילות של מה שקורה סביבנו.

החלפת מחשבה

מחשבה חיובית גוברת על מחשבה שלילית. מחשבה חיובית גוררת מחשבות חיובית נוספות.

במקום החקירה או אחריה אפשר לאמץ מחשבה חיובית הפוכה. חשוב לבחור מחשבה חיובית יחד עם עוררות של רגש חיובי הפוך. לא מדובר על חשיבה הפוכה על אותו מעורר פרובוקציה בהכרח, בדרך כלל זה לא עובד, אלא על גורם, מישהוא אחר או על תכונה/התנהגות החיובית.

• אם יש מחשבה על שנאה לחשוב על האהבה
• אם יש מחשבה על קמצנות לחשוב על נדיבות, אהבה
• אם יש מחשבה על שקר לחשוב על יושר, אמיתות
• אם יש מחשבה על חוסר נאמנות, בגידה לחשוב על נאמנות ומסירות
• אם יש מחשבה על אכזריות לחשוב על חמלה, אהבה, אצילות

אם אנחנו קולטים את עצמנו כבעל תכונה שלילית אז מפתחים תכונה חיובית נעלה.

פיתוח תכונה נעלה

יש תכונות נעלות ששווה לפתח הן:

• ענווה – מאפשרת להיות תלמיד טוב יותר, לחוות את העולם בצורה עמוקה יותר מלאה בהתפלאות ומאפשרת סקרנות והתעניינות בריאה.
• סבלנות – מאפשרת לנו להיות רגועים גם כאשר הדברים לא קורים איך שהיינו מצפים.
• התמדה – מאפשרת להגיע להצלחות.
• ואחרות – יושר, להיות בלתי תלוי וכדומה…

עושים הגות/מדיטציה על תכונה השלילית שיש לנו ומפריעה לנו (למשל חוסר סבלנות, חוסר ענווה וכדומה). רואים מה היא גורמת לנו, מה מקורתיה וכדומה.

עושים הגות/מדיטציה על תכונה החיובית ההפוכה לה.

בלילה לפני השינה, או בבוקר רגע לפני שקמנו כאשר ההכרה ישנונית, זה הזמן שתת-מודע יכול לקבל דברים מבלי שהכרה המודעת שופטת וחוסמת אותם. לדמות ולהרגיש דימוי חיובי(בלבד), טוב, שאנו כבר בעלי התכונה החיובית ונהנים ממנה. אפשר ורצוי לחזור על משפט קצר שמתחברים עליו ומבטא את התכונה החיובית הזאת כגון: "מיום ליום אני יותר בעל יכולת הקשבה והכלה לאנשים אחרים בחיי…" זהו למעשה תהליך של אוטוסוגסטיה חיובית. יש לחזור על זה מספר פעמים על מנת להשריש אתת השפעתה.

התמקדות בפתרון בבעיה

בחשיבה חיובית:

• כאשר יש חולי – מתמקדים בהבראה, בדברים הטובים שיש
• כאשר יש בעיה – התמקדות באיך לפתור, בלהבין את מהות הבעיה על מנת לפתור אותה.
• אין התמקדות על חולי או הסבל עצמו ותוצאות השליליות של הבעיה.

יוגה ודנטה

זהו ענף ביוגה ששואל על המציאות על העצמי ומנסה לברר את האמת על ידי חקירה על דרך השלילה – בנסיון להבדיל בין מה אמיתי ללא אמיתי. אחת השאלות שוודנטה שואלת ומכוונת דרך היא השאלה -כיצד משהוא יכול להיות אמיתי אם הוא לא ניצחי?  היא מבדילה בין דברים נצחיים ללא נצחיים.

אחרי כל חקירה יש מדיטציה על תובנות.

פוסטים הבאים של חשיבה חיובית על חשיבה שלילית טיפוח חשיבה חיובית, אוטוסוגסטיה, פתרון בעיות, הצבת מטרות ויעדים